מה זה קנאביס רפואי

צמח הקנאביס:

היסטוריה:

עוד משחר ימיה עשתה האנושות שימוש בקנאביס למטרות שונות: פנאי ושעשוע, טקסים דתיים וכן לצרכים תעשייתיים ורפואיים. עדויות ראשונות לעישון קנאביס נמצאו כבר בתקופת האבן החדשה (10,000 לפנה"ס). ההנחה היא כי השימוש בקנאביס כסם החל בהודו ומשם עבר לאסיה ולמזרח התיכון. במאה ה-19 הקנאביס הגיע לאירופה כמשכך כאבים. בהמשך הצמח הופץ לשאר חלקי העולם והגיע לארה"ב, תחילה כחומר לייצור סיבים לתעשייה ומאוחר יותר לצרכי הנאה כסם משנה תודעה. בשנות ה-30 של המאה הקודמת החלו ברחבי העולם תהליכים של הוצאת הקנאביס מחוץ לחוק וזאת בשל השפעתו הפסיכו-אקטיבית. קנאביס החל להתפס בתקופה זו כסם מסוכן ואף על פי שרבים בעולם המשיכו להשתמש בו לצרכים שונים, דבק בו רבב. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הצליח החוקר הישראלי,פרופ' רפאל משולם לבודד את רכיבי הקנאביס ולבחון את השפעותיהם על האדם. גילויו אפשרו את הרחבת חקר הקנאביס ועולם המדע נחשף לסגולותיו הרפואיות. בעשורים האחרונים הממסד הרפואי ברחבי העולם מכיר ביתרונות הרפואיים של קנאביס. במדינות רבות הוא הוחזר לשימוש המוני לצרכים רפואיים. האנושות גם היום ממשיכה להפיק מהצמח תועלות רבות – רפואיות, תעשייתיות וחברתיות.

חומרים פעילים:

חקר הקנאביס טרם הגיע למיצוי, אך כבר ניתן לומר שעולם המדע נדהם בעשורים האחרונים מהגילויים אודות הצמח וסגולותיו השונות. עד היום זוהו למעלה מ-400 חומרים פעילים בצמח מסוגים שונים (חלבונים, אנזימים, סוכרים, פחמימנים ועוד), אולם נהוג לחלק את הרכיבים הפעילים בצמח ל-3 קבוצות עיקריות: 

1. קנבינואידים: בצמח הקנאביס יש עשרות קנבינואידים (עד היום זוהו למעלה  מ-80). קנבינואידים הם מולקולות המצויות בצמחים רבים וגם בגופנו והם שאחראים על מגוון ההשפעות של קנאביס על הצרכנים. כשהם מצויים בקנאביס הם מכונים פיטו-קנבינואידים, וכשגופנו מייצרם בעצמו הם מכונים קנבינואידים. כשאדם צורך קנאביס, הפיטוקנבינואידים בצמח נקשרים  לקולטני הקנבינואידים במוח ובמקומות נוספים בגוף ומשפיעים על המערכת האנדוקנבינואידית האמונה על תהליכים ביולוגים רבים בגוף, ביניהן ויסות המערכות הפיזיולוגיות בגוף. שני הקנבינואידים המרכזיים והנחקרים ביותר בצמח הם THC, הרכיב בעל ההשפעה משנת התודעה אשר גורם לתחושת "היי", ו-CBD שהינו נטול כל השפעה פסיכו-אקטיבית. ארגון הבריאות העולמי קבע כי CBD אינו סם, אינו ממכר, בטוח לשימוש ובעל סגולות רפואיות לטיפול במגוון רחב של מחלות ובעיות רפואיות. 
2. טרפנים: טרפנים הם מולקולות אורגניות הקיימות בצמחים רבים והם שמעניקים לצמחים את ריחם וטעמם ולעיתים גם את צבעם. למעשה הצמחים מייצרים את הטרפנים כדי להגן על עצמם ממזיקים וחיידקים. חוקרים בוחנים היום את הפוטנציאל של טרפנים לשמש כחומר הדברה ביולוגי. עד היום זוהו בצמח הקנאביס, מאות טרפנים, לכל זן קנאביס פרופיל טרפני משלו הכולל עשרות סוגים של טרפנים במינונים שונים. בשנים האחרונות נבחנת השפעתם על בני אדם. במספר מחקרים נמצא כי הם בעלי סגולות רפואיות אולם יש להרחיב את המחקר כדי לקבוע את מידת השפעתם הרפואית. נמצא כי טרפנים משמעותיים ביצירת "אפקט הפמליה" שמשמעו מיקסום הפוטנציאל הרפואי של קנאביס על הצרכן על ידי השפעת כל רכיבי הצמח ויחסי הגומלין שביניהם.

3. פלבנואידים: מכונים גם ויטמין P, הם קבוצת תרכובות מסונתזות על ידי צמחים ומצויים בפירות, ירקות וצמחים רבים. הם נמצאים בכל חלקי הצמח בריכוז של 2 עד 3 אחוזים.  פלבנואידים משפיעים על הצבע של העלים והפרחים ועל הטעם והריח של הצמח. נמצא כי הם בעלי ערכים תזונתיים, נוגדי דלקות ומשככי כאבים. הטרפנים והפלבנואידים עוזרים לקנבינואידים להיספג טוב יותר בגוף, ומגבירים את ההשפעות הטיפוליות של הצמח.

זנים:

עשורים של מחקר והכלאות בין סוגי וזני קנאביס שונים יצרו למעלה מ-400 זני קנאביס. זן קנאביס מתאר את מכלול התכונות של התפרחת: טעם, ריח, צורה והשפעה על הצרכן. כל זני הקנאביס מגיעים מ-3 קבוצות אם: סאטיבה ואינדיקה (השכיחים יותר) וכן רודאליס (הנדיר יותר). בין המומחים קיימת מחלוקת האם מדובר ב-3 מינים שונים או ב-3 זנים שונים. קיימים היום זנים היברידיים רבים (כתוצאה של הכלאות וערבובים בין שלושת סוגי הקנאביס) הנבדלים זה מזה בהשפעתם הפסיכואקטיבית, בעיקר בשל אחוזי הקנבינואידים שהם מכילים. הם מכונים זנים היברידיים.

קנאביס סאטיבה מכיל כמות גבוהה יחסית של THC, קנאביס אינדיקה, מכיל כמות גבוהה יחסית של CBD, קנאביס רודראליס בעל אחוזים מזעריים של THC, ולכן אין לצריכתו כל אפקט פסיכואקטיבי. למרות שעולם המדע לא מצא הבדלים מהותיים בין שלושת הזנים הללו ומקפיד על ההבחנה בין הזנים על בסיס אחוזי החומרים הפעילים בצמח, צרכנים, רופאים וגם הממסד הרפואי בישראל עדיין מקיימים הבחנה בין הזנים כדרך שבשגרה. 

קנאביס רפואי :

קנאביס רפואי הוא הכינוי לחלקים שונים של צמח הקנאביס או לחומרים טבעיים שבודדו מן הצמח אשר ניטלים לצרכים רפואיים. קנאביס רפואי אינו משמש למטרות הנאה או פנאי אלא כתרופה ירוקה לטיפול במחלות, להקלה על תסמיני מחלות ובעיות רפואיות שונות. העלייה בצריכת תרופות מרשם אופיאטים בשנים האחרונות גורמת לנזקים רפואיים וכלכליים אדירים. העולם הרפואי מחפש חלופות טבעיות לטיפול הקונבנציונלי אשר לא תמיד מספק מענה לצורכי המטופלים ואף גורם תופעות לוואי רבות. בשורת מחקרים בחמשת העשורים האחרונים מתגלות רבות מסגולותיו הרפואיות של הקנאביס והוא נמצא יעיל לטיפול במחלות ובעיות רפואיות רבות ביניהן:

• כאבים
•  סרטן
• הפרעות תיאבון
• הפרעות שינה
• דלקות 
• אלצהיימר 
• אפילפסיה
• חרדה ודיכאון
• קרוהן וקוליטיס

קנאביס רפואי מגודל, משווק ומופץ בכפוף לתקנים מחמירים, נבדק בתנאי מעבדה באופן עקבי ומצוי תחת פיקוח הדוק של הממסד הרפואי. היכולת לבודד את רכיבי הצמח מאפשרת הפקת זנים שונים של קנאביס המכילים מינונים שונים של קנבינואידים המרכזיים, CBD ו-THC, והתאמתם למטופלים על פי הצרכים הרפואיים. בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת החלו ניצני השימוש הרפואי בקנאביס ברחבי העולם וגם בישראל. מאז ועד היום חלה עלייה מתמדת במספר צרכני קנאביס לצרכים רפואיים. נכון לספטמבר 21, בישראל 101,558 בעלי רישיון לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים – מדובר בעלייה של יותר מ-50 אחוז מאז שנת 2019.

מעמד חוקי: 

חרף סגולותיו הרפואיות המוכחות של קנאביס ולמרות שברחבי הגלובוס מתרחבים תהליכי הלגליזציה שלו, קנאביס עדיין אינו חוקי במדינות רבות בעולם. באמנות בינלאומיות שונות כמו אמנת האו"ם נגד סחר בסמים נרקוטים משנת 1988 המקובלת על מרבית מדינות העולם, חל איסור על אספקת קנאביס. ישנן מדינות אשר מקיימות הבחנה בחוק בין שימוש בקנאביס כסם למטרות פנאי, לבין שימוש בצמח למטרות רפואיות. בישראל למשל, הקנאביס אינו חוקי למעט לצרכים רפואיים עבור בעלי רישיון משרד הבריאות. במדינות רבות בארה"ב המדיניות דומה – השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים חוקי בעוד שהשימוש בו לצרכי הנאה ופנאי אסור בחוק. בעשר מדינות בארה"ב קנאביס חוקי לשימוש גם למטרות פנאי. באשר לשימוש ברכיב סיבידי, הרכיב שאינו משנה תודעה ואינו ממכר בצמח, במדינות רבות בעולם (מדינות האיחוד האירופי, קנדה ועוד) הוא חוקי לשימוש וניתן לרכוש ממוצריו מעל מדפי הסופרמרקטים. בישראל פקודת הסמים כוללת את כל רכיבי הצמח ולכן סיבידי אינו חוקי לשימוש אלא לבעלי רישיון לקנאביס רפואי. בשנים האחרונות קידמו במשרד הבריאות מהלך להחרגת CBD מפקודת הסמים, אולם מהלך זה טרם הושלם.

דרכי צריכה:

תעשיית הקנאביס העולמית מגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה ומציעה מגוון רחב של מוצרים מבוססי קנאביס לצריכה קלה ואפקטיבית. קיימות דרכים רבות לצרוך קנאביס:

● עישון או אידוי: הדרך השכיחה והעתיקה ביותר לצרוך קנאביס היא באמצעות עישון. עישון  סיגריה המכילה תפרחת גולמית של קנאביס או באמצעות תכשירי אידוי (מאיידים, וופורייזרים) אליהם מוכנסת תפרחת יבשה או שמן בתוספת מיצוי קנאביס. התפרחת או השמן מחוממים במכשיר האידוי, וכתוצאה משתחררים החומרים הפעילים בצמח. בצריכת קנאביס בעישון או אידוי ההשפעה מיידית, אולם חומרי בעירה עלולים לגרום לנזקים במערכת הנשימה.

● בליעה ,לעיסה וספיגה מתחת ללשון: מצמח הקנאביס מפיקים שמנים, תמיסות, טבליות, כדורים, כמוסות, אבקות ומוצרים אכילים – אדיבלס (אוכל,ממתקים ומשקאות). מוצרים אלו נצרכים דרך הפה, מתפרקים במערכת העיכול ומשם עוברים למערכת הדם למערכות נוספות בגוף. שמן קנאביס הנצרך מתחת ללשון, נספג ביתר קלות ויכול להיכנס ישירות למערכת הדם דרך ריכוז כלי הדם מתחת ללשון, מבלי לעבור קודם במערכת העיכול. 

●בטיפול מקומי/ריסוס או מריחה: קרמים, ג'לים, תרסיסים ומשחות מבוססות קנאביס נפוצות מאוד בקרב ספורטאים או עבור מי שסובלים מבעיות מקומיות. החומר נמרח על האזור הנגוע (דלקות עור,כאבי מפרקים וכד'), נספג בשכבת העור ומגיע לרקמות בהן יש דלקת, לשרירים ולתאי העצבים באזור הבעייתי. מוצרים אלו אשר מכילים חומרים פעילים של צמח הקנאביס נועדו להקל על מטופלים הסובלים מכאבים מקומיים, דלקות עור מקומיות, אקזמות וכוויות. גם חולים במחלות עור כרוניות, כגון פסוריאזיס, נעזרים בתכשירים קוסמטיים המכילים קנאביס לצורך הקלה מקומית על מחלתם.