מה זה CBG?
CBG הוא שם קיצור עבור Cannabigerol (קנביגרול), חומר פעיל בקנאביס השייך לקבוצת חומרים הנקראת קנבינואידים.
הקנבינואידים הידועים והשכיחים ביותר בקנאביס הם CBD ו-THC אולם, בקנאביס קיימים מעל 100 קנבינואידים שונים נוספים.
למעשה חומר המוצא לכל הקנבינואידים השונים הוא הצורה החומצית של CBG שנקראת CBGA.
CBD מצוי בקנאביס בכמויות קטנות יותר מאשר THC ו-CBD, במרבית הזנים שיעור ה-CBG לא עולה מעל 1% ובעוד שניתן למצוא שיעורי THC ו-CBD בזנים שונים של עד 25% ואפילו 30%.
מרכיב ה-CBG פחות נחקר מהקנבינואידים THC ו-CBD אך, מהמעט מחקרים שנעשו על הקנבינואיד, נראה כי הוא בעל פוטנציאל רפואי בעל ערך.
כיצד נוצר ה-CBG?
CBG נוצר בצמחי קנאביס צעירים המכילים כמות רבה יותר של CBG מאשר צמחים יותר בוגרים.
ישנם גם זני קנאביס מסויימים המכילים שיעור גבוה יותר של CBG, זני אלו פותחו במיוחד בכדי לקבל צמחים עם ריכוז גבוה של CBG בכדי לצלוח את המגבלה של ריכוז CBG נמוך בקנאביס.
בצמחים בוגרים עם ריכוזי THC ו-CBD גבוהים יהיה אחוז מאוד נמוך של CBG וזאת משום שמרבית ה-CBG הפך ל-THC ו-CBD (חומר המוצא שלהם הוא CBGA).
כיצד CBG פועל בגוף?
הקנבינואידים שנקראים גם פיטוקנבינואידים (משום שמקורם בצמחים) הם בעלי השפעה על המערכת האנדוקנבינואידית בגוף האדם ובגופם של בעלי חיים נוספים.
המערכת האנדוקנבינואידית המכונת בשם הקיצור ECS היא מערכת מורכבת להעברת מסרים בין תאי העצב והיא בעלת תפקיד חשוב בוויסות של מגוון תהליכים פיזיולוגים כגון: שינה, מצב רוח, תיאבון, זיכרון, רביה ופוריות.
למערכת האנדוקנבינואידית יש 2 קולטנים חשובים: CB1 ו-CB2 כאשר קולטני CB1 ממוקמים במוח ובמערכת העצבים וקולטני CB2 נמצאים במערכת החיסון ובחלקים נוספים בגוף.
CBG פועל באופן כזה שהוא מתחבר לשני הקולטנים של מערכת ECS וההשערה היא שהוא מגביר את ההשפעתו של אנדוקנבינואיד בשם אנאנדמיד.
אנדוקנבינואידים הם קנבינואידים המיוצרים בגוף.
לאנאנדמיד יש תפקיד חשוב בהגברת תחושת הנאה, מוטיבציה, ויסות תיאבון, שינה ושיכוך כאבים.
בשונה מ-THC, ל-CBG אין השפעה פסיכואקטיבית משכרת.
הסגולות הבריאותיות של CBG
בדומה ל-CBD גם CBG משכך כאבים ללא השפעה משכרת כפי שמתקבלת בצריכת THC.
מחקרים מצביעים על הפוטנציאל הרפואי הגלום ב-CBG אולם, כמות המחקרים עדיין זעומה בכדי להמליץ על CBG כטיפול למחלה או מצב כלשהו.
להלן חלק מהממצאים המדעיים שמצביעים על הפוטנציאל הרפואי של CBG:
מחלות מעי דלקתיות (IBD)
מחלות מעי דלקתיות הן חסרות מרפא והן גורמות לדלקות במעי לסבל של מיליוני אנשים בעולם.
במחקר על בעלי חיים שפורסם בשנת 2013 נמצא כי ל-CBG יש השפעה חיובית על מחלות מעי דלקתיות.
תיסוף ב-CBG הפחית בעכברים את הדלקת, את ייצור הניטריק אוקסיד ואת נזקי החמצון במעי.
גלאוקומה
במחקר שבוצע על חתולים עם גלאקומה נמצא כי תיסוף ב-CBG גרם לירידה בלחץ התוך עיני ולעליה בזרימת מי הלשכה שהוא נוזל המיוצר בעין ומטרתו להזין את העין ולשמור על לחץ תקין.
מחלת הנטיגטון
מחלת הנטיגטון גורמת להרס של תאי עצב במוח.
במחקר שפורסם בשנת 2015 חוקרים בדקו את הפוטנציאל הרפואי של CBG וקנבינואידים נוספים לטיפול במחלות עצבים ניווניות על עכברים.
במחקר נמצא כי CBG הגן על תאי העצב של המוח מפני נזקים ושיפר את התפקוד המוטורי.
השפעה אנטי בקטריאלית
במחקר שפורסם בשנת 2020 נמצא כי ל-CBG יש השפעה אנטי חיידקית בעיקר כזו שמשפיעה על זני סטפילוקוק זהוב שהם חיידקים חסינים לפניצילין.
מחלת הסרטן
במחקר שפורסם בשנת 2014 על עכברים עם סרטן המעי נמצא כי CBG הצליח לחסום את הקולטנים שגרמו לגדילת תאי סרטניים וגרם לעיכוב הגדילה של תאים סרטניים במעי הגס.
החוקרים הציעו את השימוש ב-CBG כאמצעי ריפוי ומניעה אפשרי של סרטן המעי הגס.
שמן CBG
המוצר הפופולרי ביותר שמכיל CBG הוא שמן CBG המיוצר בעיקר ממיצוי צמחי המפ ומשמן נשא המשמש למהילת המיצוי.
ישנם יצרנים המשלבים CBG ביחד עם CBD בשמן מה שעשוי להגביר את האפקט של הקנבינואידים הללו.
מאחר ושמנים אלו מיוצרים מצמחי המפ שמכילים כמות מאוד מזערית של THC, הם לא ממסטלים.
את השמן צורכים בדרך של ספיגה תת לשונית המאפשרת מעבר ישיר של ה-CBG לזרם הדם.
מטפטפים את כמות השמן המתאימה לאזור הקדמי בפה, מתחת לשון ומחכים כדקה עד לספיגה מלאה של החומר הפעיל בכלי הדם שבאזור.
תופעות הלוואי של CBG
בסקר שבוצע על מטופלים שהשתמשו ב-CBG למצבים כמו הפרעות שינה, כאבים כרוניים, דיכאון וחרדה נמצא כי המטופלים דיווחו על תופעות לוואי כגון:
- יובש בפה
- ישנוניות
- רעב
- יובש בעיניים
